המתכון, ההסברים והתמונות באדיבות מורת הדרך כרמית ארבל רומבק
פעם הייתי מעבירה השתלמויות למורות וגננות בתחום הקיימות, ודרך סדנת בישול הצלחתי לגעת במלא נושאים שחשובים לי כמו כלכלה מקומית, תרבות הצריכה, תזונה, ליקוט, חשיבותו של המגוון הביולוגי וכמובן לספר על חברינו הטובים החיידקים הסימביונטים.
וכך קרה שכאשר התחלתי להדריך סיורי ליקוט והיכרות עם הסגולות הרפואיות של צמחי הבר עלה לי הרעיון לנסות להכניס לקרקרים האהובים סרפד שהוא מלא בברזל ושפע מינרלים נוספים.
אז הנה המתכון.
- שמתי כוסמת ירוקה במים להשרייה, שלפתי מהמקפיא עדשים וחומוסים מונבטים ויצאתי לסיבוב מהיר בחוץ ללקט קצת סרפדים. היחס הוא בערך שליש-שליש-שליש, אבל זה לא קריטי.
אפשר גם לעשות את הקרקרים רק עם קטניה מסוג אחד ולעשות חצי חצי עם כוסמת ירוקה שהושרתה במים לפחות שעה. - לאחר מכן בלנדרתי הכל (בתוספת שמן זית ,מלח הימלאיה וקצח) לבלילה בסמיכות של “טחינה”, מרחתי על תבנית אפייה שכבה דקה ופיזרתי בחלקם גם זרעונים.
- אפיתי כ8 דקות, הוצאתי לסמן חיתוכים עם סכין והחזרתי לאפייה עד שהם נעשו קרנצ’ים.
הקרקרים נחטפו ע”י הילדים ברגע שהם יצאו מהתנור ולכן יצאתי למרפסת לצלם קרקר בודד שכמעט נחטף ע”י החתול של השכנים…
בקיצור, הניסוי הוכתר כהצלחה!
אגב, אם מתחשק לכם לעשות קרקרים במלא צבעים, אז אצלנו ממש אהבו גם את הקרקרים הורודים (שמתי סלק).
אם אין לכם סרפדים זמינים אז אפשר פשוט ללקט קצת אזוב או רוזמרין שיש זמינים לידכם ….
בתאבון!
לא אכתוב כאן את כל מה שיש לי לספר על הקרקרים אבל רק אציין שהכוסמת הירוקה היא בעצם לא דגן אלא “פרי” ולכן אלו קרקרים ללא גלוטן וכשרים לפסח.
ואם אתם תוהים למה חשוב להשרות ולהנביט את החומוסים\עדשים\כוסמת במתכון אז אתם מוזמנים לקרוא על החומצה הפיטית, על החשיבות של המינרלים לגוף שלנו, ומדוע יש להשרות ולהנביט.
(וכמובן מוזמנים לבוא לסיורים השונים שאני עושה בעקבות החיטה שם אני מדברת על הנושא בהרחבה).