
שְׁמוּרַת נַחַל שָׁרָךְ היא שמורת טבע בישראל, שהוכרזה בשנת 1969. השמורה משתרעת בקרבת גבול לבנון, צפונית לכביש הצפון. מקור השם בשרכים הגדלים על גדות הנחל. ראשיתו של הנחל בתחומי לבנון, וחלקו האחרון נמצא בשמורת נחל בצת.
השמורה מאופיינת בחורש ים-תיכוני צפוף ומגוון, ובו בין היתר עצי אלון התולע, כליל החורש ועוד.
השמורה ברובה מוצלת ולעיתים כה עבותה עד שהיא מסתירה לחלוטין את השמים. המסלול נוח למטיילים בכל עונות השנה.
חלקו העליון של נחל שרך הוא נחל אכזב, ובחלקו התחתון מעיינות נובעים לכל אורך השנה, הנקראים “עינות כרכרה”, שמהם זרימה איתנה לכיוון מכון השאיבה שמתחת לקיבוץ אילון.
בשעות הלילה פעילים באזור שועלים וחזירי בר, כמו כן ניתן מדי פעם לראות שפני סלע, או את העטלפים השוכנים במערה.
במרכז השמורה נמצאת מערת שרך, המהווה אטרקציה מיוחדת למטיילים, ובה נכנסים לבטן ההר (בלוויית פנסים) ומטפסים בתוך מערת נטיפים מרהיבה לגובה של כ-20 מטרים במעבה ההר, במסלול מסודר הכולל מדרגות ברזל ויתדות, שאורכו קרוב ל-200 מטר. היציאה מהמערה היא במפלס העליון, בגובה של כ-15 מטר מעל הערוץ.
בתקופת החורף (נובמבר – אפריל) בה לנים העטלפים, הכניסה למערה אסורה.