משפחות

במה פתוחה – תערוכה קהילתית של יוצרים ואמנים מקיבוץ כפר מסריק – גלריה מוניו

אוצרות והפקה: אפרת פלד-שדה וליאור בירק בתקופה הנוכחית, מאז ה7.10 ובמיוחד בשבועות האחרונים, מתקיימת תכונה טבעית של התכנסות פנימה. התכנסות אנשים בקהילותיהם וכן, בבתיהם. תקופה בה כל אחד לעצמו מחד ומאידך מתקיימות פעילויות מרגשות של חיזוק החוסן הקהילתי, אם זה בהתעקשות להמשיך את השגרה הקיבוצית כמה שניתן ואת המסורת הקיבוצית דרך החגים והמועדים, התרבות, חדר האוכל, התיירות ועוד. שנת מבחן לכל הדיעות. בתקופה הזו בחרנו, ליאור ואני, להתכנס וליצור תערוכה מרגשת של היוצרים והאמנים מכפר מסריק. פנינו בקול קורא ושמחנו על היענות יפה ויותר מכך, התרגשנו לפגוש כשרונות רבים החיים ביננו הן בשירה והן באמנות פלסטית ויצירה. המשותף לכולם זו הרגישות הרבה בהתבוננות, הן בהתבוננות על התקופה האחרונה, הקשה והמורכבת, ותיאורה במילים, בשיריהן של עילית שדה ויעל נתנאל, בפעילות קהילתית משותפת בפרוייקט הפסיפס לזכר ירדן בוסקילה, שנפל בנובה ב7.10, ובבחירה אמיצה של הוריו מירב ושמעון, להיות בעשייה המנציחה את האור של ירדן, דרך יצירת גן פורח ובו ישולבו פסיפסים ייחודיים שהקהילה יצרה יחד. חוט שני נוסף המחבר את רוב היוצרים הוא האהבה לטבע ולאדם, דרך קבוצת ה”שמחות” אותן פיסלה יעל נתנאל הנוגעות בליבן של נשים שמנמנות החשות ביטחון ואהבה לחיים ולגופן, בסדרת האישים והנשים של אילן זבולוני, שבמלאכת מחשבת מכופף חוטי מתכת לכדי יצירות ססגוניות מתובלות בהומור ויוצר מניאטורות מרהיבות המספרות את סיפור הקיבוץ, דרך יצירתה הצבעונית והססגונית של אסתי ציפסר שבחרה להציג בתערוכה רק יצירות מגיל 90+ כדי להוכיח לכולם שזה לא הגיל, זה התרגיל, ובעיקר אופן ההתבוננות על החיים, שאף פעם לא מאוחר מדי ליצור ולמלא את הלב בשמחה דרך היצירה. דמויותיה המרהיבות של חדוה סגל, שבחרה כהשראה את אנשי עכו המביטים מחלונות הבניינים או שוהים בסירות בים כחול, לכל אחד ואחת מבט מיוחד החוצה או פנימה, כאילו נמצאים בתוך חלום עמוק. חוט שני מרתק נוסף הוא הנגיעה בבעלי החיים בהם חופית פוחליצקי, רחלי שמאלי, אלעד זבולוני, נדב לוי, אידה סיפר, רון כהן וגבי דוקטורס, מתבוננים על בעלי החיים , הציפורים, הכלבים, החתולים והסוסים ודרך יצירתם מרגישים את הסקרנות והאהבה הרבה בהתבוננות מתקיים חיבור עמוק ומרתק, דרך עדשת המצלמה או הידיים הבוראות בקרמיקה, כיפוף ברזל, חומר ממוחזר או בפיסול עץ את בעלי החיים. חיבור נוסף הוא המלאכות המסורתיות כמו קליעת הסלים של רינת ברק וצעיפי המשי של רותי בן דוד, שמחברים אותנו למקום המכובד שהיה לשיעורי המלאכה שאט אט נעלמו והיום זוכים לעדנה מחודשת. אמן נוסף, ראובן קוקיאר, אמן בינלאומי מקיבוץ אדמית, שחי בכפר מסריק במהלך השנה האחרונה, יוצר ציורים סוריאליסטים, המעוררים מחשבות על התרבות הטכנולוגית המואצת ונקודת המפגש עם הוויתו של האדם. לאורך השנים השתרשה מסורת , סביב יומולדת הקיבוץ, לייצר עבודה קהילתית המעטרת את רחבי הקיבוץ. אם זה בשעון החול, אריחי הברכה על מגדל המיים, פסיפס השמות על קיר הגלריה ועוד. בתערוכה זו הנפתחת בראש השנה, יצרנו שיח עלי כותרת קהילתי, בהנחיית עינב רייז, כשכל אדם שיצר עלה נשא בליבו תפילה לשנה החדשה, ובהתכוונות זו יצר יחד עם אנשי קהילה נוספים את העלים הוורודים. אמן שתהה זו שנה טובה יותר, שתביא עמה שלום ואהבה כנה בין אדם לאדם ושנזכה כולנו לחזור לשגרה מבורכת ולעשייה משמעותית עם צמיחה ואחווה. היוצרים המשתתפים בתערוכה “במה פתוחה” – אידה סיפר, אילן זבולוני, אלעד זבולוני, אסתי ציפסר, גבי דוקטורס, חדוה סגל, יעל נתנאל, חופית פוחליצקי, מירב ושמעון בוסקילה, נדב לוי, נועם לוי, נעמי זינגר ז”ל ועמי זינגר, עילית שדה, עינב רייז, ראובן קוקיאר, רון כהן פרירא, רותי בן דוד, רחלי שמאלי, רינת ברק התערוכה תוצג עד חודש 31.12.24 לתיאום ביקור בגלריה במהלך כל ימות השבוע –  072-3971564