חרוסת – מיכל שילוח גל-נור – כשר לפסח

חרוסת – מיכל שילוח גל-נור– מנכ”לית זמן גליל מערבי

זהו מתכון לחרוסת שעובר במשפחה מזה 5 דורות בירושלים (אני הדור החמישי, נולדתי בירושלים ומזה 14 שנה חיה בגליל המערבי) ואני מאד אוהבת אותה ואת הסיפור מאחוריה, ולכן מצאתי לנכון לחלוק אותה כאן.

מתוך ספרו של גד פרומקין, “דרך שופט בירושלים” בהוצאת דביר 1954 – גד פרומקין היה הסבא רבא שלי, סבא של אמי יעל (גילון) שילוח ז”ל:

“אור לי”ד בניסן לאחר בדיקת חמץ היה אבא, ישראל דב פרומקין, מו”ל עיתון “החבצלת” 1850-1914, מתיישב בחדר האוכל שכבר הוכשר כולו לפסח, לעסוק בכנת החרוסת לליל התקדש החג, והילדים סביבו. מביאים לפני את הפירות ואת הסממנים הדרושים במקום הטיט שעשו אבותינו במצרים, הוא בכדי לחנך את הילדים במצוות, מעסיקם בפיצוח השקדים והאגוזים והלוז., ובסילוק הגרעינים מן התמרים. בני הבית קולפים את התפוחים וכותשים הכל במכתשת הדק היטב, ואבא נוטל מכל מין את הכמות הנראית לו, בולל את כל המינים יחד, מוסיף עליהם סוכר וגם נותן בתוכם זנגביל וקינמון שאינו נידוק היטב, זכר לתבן שהיו מגבלים בתוך הטיט ושופך קורטוב של יין לתוך התכונה, לא למעלה מן המידה הדרושה שיתערבבו המינים יפה יפה. משהוכן כך החומר הראשון של החרוסת מחביא אותו אבא עד למחרת היום בפרוס החג, ואינו גומרו אלא בשעה שכבר מסב אל שולחן הסדר כשהוא נותן בתוכו הרבה יין ומרכך את החרוסת. אחרי תפילת ערבית של החג כמה מבאי בית הכנסת ומקורבים אחרים עולים איש איש וכוסו בידו לקבל מנה של חרוסת להביא לביתו. ומי שלא הביא כוסו עימו נוטל את החרוסת ע עלה חסה, ואת כולם מזהיר אבא על תוספת יין לריכוך, בכדי לזכות אף אותם בהכנת זכר לטיט”.

“במוצאי שביעי של החג היו ידידי אבא בקרב הערבים שולחים לו מתנת חמץ: פיתות לחם, חמאה ודבש כתמורה על מתנת המצות שהיה הוא שולח להם בימות החג. והיו המשרתים עומדים בסימטא והמגשים בידיהם מחכים לצאת הכוכבים שלא יקדימו להכניס חמץ קודם שיצאו מן הפסח”

מצרכים:

100 גר’ אגוזי מלך טחונים

100 גר’ אגוזי לוז

100 גר’ שקדים טחונים

200 גר’ תמרים מגולענות טחונות (או ממרח תמרים)

1 תפוח עז חרמון גדול מרוסק

זנגביל (ג’ינג’ר) טרי מגורר (להוסיף עוד לפי הטעם)

קינמון טחון (להוסיף עוד לפי הטעם)

1/2 כוס יין מתוק

אופן הכנה:

לערבב את כל החומרים מלבד היין. להוסיף את היין רק סמוך לתחילת ה”סדר”. אם החרוסת סמיכה מידי, ניתן להוסיף עוד יין.

 

תודה ובתאבון!